גירושין - מזונות קטין - הפחתת מזונות 

מאמר זה נכתב לאחר פסק דין בתביעת מזונות, תביעה שעברה גלגולים רבים, תחילתם בבית המשפט לענייני משפחה, במשך מספר שנים, עד לפסק דין סופי בערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי. בטרם ניכנס להליכים שננקטו, נציין את עובדות המקרה בקווים כלליים. התביעה היא תביעת מזונות קטין מן הפנויה. לאחר לידתו של הקטין, הקים אבי הקטין משפחה עם אשה אחרת, ונולדו לו ילדים נוספים. אבי הקטין הפסיד כספים רבים בעקבות קריסת עסק אותו הוא ניהל. עובדות אלה היו בפני בית המשפט לענייני משפחה בעת נתן את פסק הדין הראשון למזונות. לאחר פסק הדין למזונות פנינו לבית המשפט בבקשה להפחתת המזונות. במאמר זה נסקור בקצרה את האפשרויות להגשת התביעה להפחתת מזונות, את הדרך שננקטה לצורך הפחתת המזונות, ואת תוצאת ההליכים. נקדים ונאמר כי בית המשפט לענייני משפחה קיבל בסופו של יום את התביעה להפחתת מזונות, אולם השאיר סעיף חיוב במזונות עבר. כפי שיבואר, הוגש ערעור על נושא הפרשי מזונות העבר, ובית המשפט המחוזי פסק לטובת האב.

גובה המזונות - בפסיקת מזונות ילדים יש להתחשב בהכנסותיה של כלל המשפחה. באופן כללי נסביר כי יש להתחשב במשכורתה ובנכסיה של האם מחד, וכן במצבו הכלכלי של האב ובהוצאותיו, מאידך. זאת בכפוף לדין העברי הקובע שפרנסתו של הקטין מוטלת על אביו. קיים מתח בין שתי הגישות, הכנסות כלל המשפחה, והטלת עול פרנסתו של קטין על אביו. כך או אחרת, לפחות ככל שהדבר נוגע למזונות שמעל למזונות מינימום, קיימת אחידות דעים שיש להתחשב בהכנסות כלל המשפחה. בדרך זו של איזון כלל הכנסות המשפחה יתחשבו בתי המשפט באב שעליו לפרנס ילדים נוספים, וינכו את הוצאותיו ההכרחיות, פרנסת ילדיו הקטנים, מהכנסות משפחתו, כך שהכנסותיו, מהן ייגזר החיוב במזונות, ייקבעו כהכנסות הקטנות מהכנסותיו של אב שעליו לפרנס רק את עצמו. לא מן הנמנע כי בתי המשפט ימשיכו וינגסו טיפה ועוד טיפה בנושא הכנסות כלל המשפחה, והאיזון עם הכלל הקובע כי עול פרנסת הקטין מוטל על אבי הקטין.

תביעה להפחתת מזונות - הדרך המקובלת לתבוע הפחתת מזונות הינה בדרך של הגשת תביעה חדשה להפחתת מזונות. בתביעה כזאת יש להוכיח שינוי נסיבות - בין המצב שהיה במועד פסק הדין למזונות, לנסיבות החדשות הקיימות במועד הגשת התביעה להפחתת מזונות. כלומר, יש להוכיח הבדל בין הנסיבות - המצב הכלכלי במועד פסק הדין "הישן" למזונות, לנסיבות - המצב הכלכלי, במועד הגשת התביעה החדשה להפחתת מזונות. הולדתם של ילדים נוספים יכול ותהווה, במקרים המתאימים, שינוי נסיבות. גם שינוי המצב הכלכלי, והפחתה משמעותית של ההכנסות, יש בה כדי להוות שינוי נסיבות.

נציין, כי במקרה דנן לא ניתן היה לתבוע הפחתת מזונות שכן לא היה שינוי בין הנסיבות שהיו בפני בית המשפט במועד פסק הדין, לנסיבות שהיו במועד בו הוגשה התביעה להפחתת המזונות. ללא הוכחת שינוי נסיבות, בית המשפט ידחה את התביעה, ומכאן ברור הקושי עליו עמדנו בתחילת דברינו, בהגשת תביעה להפחתת מזונות.
 
ביטול פסק הדין - בשונה מתביעה להפחתת מזונות, קיימת אפשרות להגיש בקשה לביטול פסק הדין למזונות. דרך זו איננה אפשרית בכל מקרה ומקרה, ויש לבחון כל מקרה לגופו. היתרון העיקרי בביטול פסק הדין הוא שאין חובה להוכיח שינוי נסיבות. יתרון נוסף הוא, שהפחתת המזונות חלה מיום הגשת התביעה המקורית למזונות, ולא ממועד הגשת התביעה להפחתת מזונות, שהוא מועד מאוחר יותר. על תובע המבקש לנקוט בדרך זו מוטל הנטל להוכיח את זכותו של התובע הפחתת המזונות לקיים דיון מחודש בעניינו, מעין "הזדמנות שנייה", למרות שבית המשפט כבר דן ונתן פסק דין.

במקרה דנן, הואיל ולא ניתן היה לנקוט בדרך של תביעה להפחתת מזונות, הרי שהדרך הטובה ביותר הייתה הגשת בקשה לביטול פסק הדין למזונות, וכך עשינו.

הוכחת התביעה - בית המשפט הורה על ביטול פסק הדין, והחל לדון בתביעת המזונות מחדש, כאשר במהלך זמן זה החיוב במזונות היה המזונות שנפסקו בפסק הדין הראשון (פסק הדין שבוטל). המשמעות המעשית של פסיקת מזונות בדרך של איזון כלל הכנסות המשפחה היא, שיש להוכיח כי לאם הקטין הכנסות גבוהות (כאמור, מאמר זה עוסק בתביעתו של האב בהפחתת המזונות, ולא בתביעתה של האם להגדלת המזונות). בית המשפט לענייני משפחה קבע כי אם הקטין הקטינה את משכורתה בצורה משמעותית סמוך לפני הגשת התביעה, וכי יש להתחשב בכך בפסיקת המזונות.

בית המשפט קיבל את תביעתו של אבי הקטין, וקבע כי יש להפחית את דמי המזונות שנפסקו עבור הקטין.

הפרשי המזונות - כתוצאה מקבלת טענותיו של אבי הקטין, נוצר מצב בו החיוב במזונות הקבועים היה נמוך בצורה משמעותית מהחיוב במזונות הזמניים. נוסיף לכך את העובדה שהמדובר בחיוב הנפרש על פני 5 שנים תמימות, ונגיע לסכומים משמעותיים. בית המשפט לענייני משפחה קבע כי למרות שהחיוב במזונות הקבועים נמוך מהחיוב במזונות הזמניים, הרי שלגבי 5 השנים בהן התקיימו הליכים בין הצדדים, יעמוד החיוב במזונות על הסכום הגבוה, הוא הסכום שנקבע בפסק הדין הראשון למזונות. החלטת בית המשפט יצרה מצב בו החיוב במזונות חל לגבי 2 תקופות: תקופה ראשונה ממועד הגשת התביעה למזונות ועד לפסק הדין הראשון, בה חל החיוב הגבוה במזונות, ותקופה שנייה ממועד פסק הדין ועד הגיע הקטין לבגרות, בה חל החיוב הנמוך במזונות.

הערעור לבית המשפט המחוזי - על ההחלטה הקובעת שאין לקזז את הפרשי המזונות הגשנו ערעור לבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור, וקבע כי הואיל והמדובר בהפרשים גבוהים, בין המזונות שנפסקו בפסק הדין הראשון למזונות שנפסקו בפסק הדין הסופי, הרי שיש לקבוע כי מועד החיוב במזונות הינו מיום הגשת התביעה המקורית למזונות. כלומר, בית המשפט המחוזי קבע כי יש למחוק את חוב המזונות שנוצר כתוצאה מההפרש בין המזונות הזמניים למזונות הקבועים. מקביעת בית המשפט המחוזי עולה כי לו היה מדובר בהפרש זניח, הרי שהוא לא היה מורה על קיזוז המזונות. קביעה נוספת של בית המשפט המחוזי עוסקת במזונות ששולמו על ידי אבי הקטין ביתר, כלומר במידה ואבי הקטין שילם סכום הגבוה מהמזונות הקבועים, הרי שסכום זה לא יושב לו. בדרך זו ניסה בית המשפט לשמור על איזון בין טובתו של הקטין, שלא ייפגע מהחיוב להשיב מזונות לאביו, ובכך יצטמצמו הכנסותיה של אימו, דבר העלול לפגוע בו, לבין זכויותיו של אבי הקטין, הזכאי לשלם מזונות על פי החיוב האמיתי, הוא החיוב בפסק הדין הסופי.